הפרק 7
1 אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
2 ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃
3 ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃
4 כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃
5 כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃
6 ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃
7 לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃
8 עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃
9 כזאת דבר וישב בגליל׃
10 ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃
11 והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃
12 ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃
13 אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃
14 ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃
15 ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃
16 ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃
17 האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃
18 המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃
19 הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃
20 ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃
21 ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃
22 משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃
23 ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃
24 אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃
25 ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃
26 והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃
27 אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃
28 אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃
29 ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃
30 ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃
31 ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃
32 והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃
33 ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃
34 תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
35 ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃
36 מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
37 ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃
38 המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃
39 וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃
40 ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃
41 ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃
42 הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃
43 ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃
44 ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃
45 וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃
46 ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
47 ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃
48 הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃
49 רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃
50 ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃
51 התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃
52 ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃
53 וילכו איש איש לביתו׃