הפרק 7
1 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃
2 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃
3 קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃
4 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃
5 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
6 כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃
7 וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃
8 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
9 בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃
10 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃
11 המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃
12 פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃
13 והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃
14 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃
15 על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃
16 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃
17 נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃
18 לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃
19 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃
20 צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃
21 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃
22 הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃
23 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃
24 ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃
25 אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃
26 כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃
27 דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃